את ההנחה כי כל בני האדם נולדים עם מוח המוסיקלי טבע וילסון (1986). מחקרים הראו כי למידת המוסיקה תורמת בתחום ההכרתי, קוגניטיבי ולכן חשוב מאד לפתח מיומנויות מוסיקליות כבר בגיל צעיר. יש להדגיש בחינוך המוסיקלי את חשיבות כל מרכיבי המוסיקה: מקצב, מלודיה, גוון, עוצמה, צורה, מרקם והרמוניה, כי כולם נחרטים ומקובעים כנדרש במוח.
בכוחה של המוסיקה לעזור לילד להתפתח רגשית, חברתית וגופנית. ההבעה בעזרת המוסיקה יכולה לעזור לאזן את אישיותו.
בעזרת החינוך המוסיקלי ניתן להקיף את כל ישותו של הילד, רצונותיו, דרכי החשיבה וההבעה שלו, יצריו, מאווייו, דמיונו היוצר, מודעותו ובטחונו העצמי, מעמדו בחברה הסובבת אותו, יכולתו בתחומים רבים, ומכלול יחסיו עם העולם שבו הוא חי ופועל. פעילות רב-גונית בתחומי המוסיקה השונים תורמת תרומה נכבדה למשמעת ולשליטה עצמית, לאיזון נפשי ולהשתלבות נאותה בחברה תוך אהבת הזולת, התייחסות אליו והתחשבות בו. החינוך המוסיקלי תורם להבנת והפנמת מושגים רבים חוץ מוסיקליים, מפתח כושרי חשיבה מופשטים, חשיבה לוגית ואנלוגית מסתעפת ומתמקדת, מפתח חוש אסתטי ביקורתי, טעם אומנותי ועידון נפשי (טוריאל, ע' 1991).
